חרדת בריאות (נקראת גם היפוכונדריה) היא באה לידי ביטוי בדאגה מוגזמת ומתמשכת לגבי האפשרות לחלות במחלה קשה. אנשים עם חרדת בריאות מפרשים תחושות גופניות רגילות כסימנים למחלה רצינית, ונוטים לחפש מידע רפואי באינטרנט או לפנות לרופאים באופן תדיר כדי להרגיע את חששותיהם.
לאנשים הסובלים מחרדה זו פחד מופרז לבריאותם הגופנית או הנפשית. הם חיים בחשש קבוע מפני תחלואה קיימת או תחלואה עתידית.הסובלים מחרדת בריאות עוסקים באופן כפייתי בבחינה מתמדת של גופם חיפוש עדויות למחלות ותשומת לב מוגברת לתסמינים (עייפות, כאב קל, עקצוץ, נפיחות, התכווצת, אדמומיות, ירידה במשקל..)כל שינוי גופני מתפרש כעדות למחלה כרונית או סופנית.
ניתן להבחין בשני סוגים של אנשים שמתמודדים עם חרדה זו האקטיביים (פועלים) פסיביים (נמנעים)
המאפיינים של האקטיביים - ביקורים תכופים את רופאים, דרישה לקיום בדיקות רבות, ממצא שלילי מרגיע לזמן קצר (עד הסימפטום הבא שמדליק את כל החרדה מחדש), בקשה לחוות דעת נוספת, בקשה לחוות דעת נוספת ונוספת, עוברים בדיקות מיותרות, תופעת זאב זאב.
המאפיינים של הפסיביים - החרדה שלהם מונעת מהם ללכת לבדיקות ולבקר אצל הרופא, הימנעות מקרבה לענייני רפואה, חשש לשמוע מידע על מחלות, פחד לשמוע משהו רע, פחד שהבדיקה תכאב.
באופן פרדוקסלי חרדה בריאותית מעלה את הסיכוי שאדם ייחלה.
אצל האקטיביסטיים עודף בדיקות, היחשפות לקרינה מיותרת , קבלת טיפולים מיותרים. ואצל הפסיביים , הזנחה.
תסמינים נפוצים:
חרדה בריאותית יכולה להראות כך:
יוסי קם בבוקר עם כאב בטן קל. מיד הוא מתחיל לחשוב על גידול במעיים . הוא רץ לאינטרנט ומתחיל לחפש מידע על גידולים בבטן וסימפטומים. הוא נתקל במידע מפחיד על גידולים בבטן, ומתחיל להרגיש חרדה גוברת.
הוא מבטל את תוכנותיו לאותו יום, ומתקשר לרופא שלו לקבוע תור דחוף. הוא מבקש לעשות בדיקות דם, אולטרסאונד, CT לבטן, למרות שהרופא אומר לו שאין צורך.
בטיפול נעבוד יחד על: אמונות מגבילות והחלפתן באמונות מעצימות, עבודה על ציר הזמן , יצירת עוגנים, שינוי התנהגות , שינוי החלטות ועוד..