חרדה חברתית
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המתבטאת בפחד עז ומתמשך ממצבים חברתיים שבהם האדם עלול להיחשף לביקורת, שיפוט או השפלה. אנשים עם חרדה חברתית חוששים במיוחד ממצבים בהם הם עלולים להיראות "מוזרים", "לא חכמים" או "לא מעניינים" בעיני אחרים.
לאלו הסובלים מחרדה חברתית, מצב חברתי נתפס כמאיים.
הסובל מחרדה חברתית עסוק מאוד במחשבה - אם אני אגיד את זה מה יגידו, איך יפרשו את זה ?
מפחד להתפרש באופן שלילי - איך אני לבוש, איך אני נראה, מה אני עושה או לא עושה , מה אני אומר. עד כדי שיתוק.
הם חווים פחד מאוד גדול שלא יאהבו אותם לא יקבלו אותם ילעגו להם, פחד מפני דחייה, עלבון, השפלה, מבוכה ולעג. פחד שידברו עליהם מאחורי הגב. המון חשיבה סביב מה חושבים עליי מה אומרים עליי.
בגלל כל המחשבות האלו קשה להם להיות ספונטניים , קושי להיות טבעיים בחברה. כל משפט שיוצא להם מהפה עובר כמה הגהות לפני מה שגורם דיבור שקט, גמגום או לתחושה של תקיעות בתקשורת.
המחשבה על מצב חברתי מעוררת בהם תסריטי אימה המלווים ברגשות עזים של פחד ממבוכה, השפלה, דחייה ולעג.
קיים בהם פחד ניכר מפני שיפוט שלילי של אחרים אודות התנהגותם.
שאיפתם היא להימנע כמה שיותר ממצבים מעוררי חרדה כמו : מסיבות, טיולים, אכילה בחברה ועוד..
ביצוע משימות אלו מכניסה אותם למצוקה גדולה עד כדי התקף פאניקה.
ההימנעות ממצבים חברתיים מובילה לצמצום עד כדי פגיעה בתפקוד בתחומי חיים שונים, לימודים, זוגיות, בילוי.
במצבי קיצון ניתן אף לראות הימנעות מיציאה מהבית.
הסובלים מחרדה חברתית מאמצים אסטרטגיות שעוזרות להם להתמודד עם "הסכנה"
לדוגמא : הליכה עם קפוצ'ון על הראש, הרכבת משקפי שמש, הימנעות מיצירת קשר העין ועוד.
תסמינים נפוצים:
- פחד עז ממצבים חברתיים: פחד מלדבר בפני קהל, להשתתף בשיחות, לאכול או לשתות בפומבי, או לפגוש אנשים חדשים.
- הימנעות ממצבים חברתיים: הימנעות ממסיבות, מפגשים חברתיים, ראיונות עבודה או כל מצב אחר שמעורר חרדה.
- תסמינים גופניים: דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד, סחרחורות, בחילות, הסמקה או קושי בדיבור.
- מחשבות שליליות: מחשבות על שיפוט שלילי, השפלה או מבוכה.
- ציפייה שלילית: ציפייה מראש למצבים חברתיים שליליים.
ההשפעה של חרדה חברתית:
חרדה חברתית יכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הסובל ממנה.
היא עלולה לפגוע ביכולת ליצור ולשמור על קשרים חברתיים, להשפיע על התפקוד בעבודה או בלימודים, ולגרום לתחושות של בדידות ודיכאון.
בטיפול ניצור יחד קו זמן בוטח
הסובלים מחרדה נוטים לדמיין סרטי אימה ודמיון עתידי שלילי. וכאשר מדמיינים תרחישים מסוג זה הגוף נערך למצב בו מופעלת המערכת הסימפתטית. (הילחם ברח)
מטרת הטיפול היא ליצור תרחיש אופטימי, מרגיע ובכך ליצור באופן מודע נבואה שתגשים את עצמה ותסתור את נבואות האימה והפחד שיוצרות את החרדה. וכמו שאנחנו יודעים השינוי מתחיל מהדמיון. כך דמיון הופך למציאות כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
כשתת המודע מקבל הכוונה ברורה אודות העתיד לבוא הוא מכוון לשם את האדם ומפסיק לייצר חרדה.
