עם תפריט או בלי תפריט ?

שמתי לב שאני שומעת בתוכי  שוב ושוב את השאלה, 

האם אני רעבה או שזו "לחמניית ה ocd" ?

וחשבתי לעצמי אולי תפריט ייקל עליי בשאלה הזו.

וכך כל מה שלא בתפריט הוא "לחמניית "ocd  

הרגשתי בתוכי התנגדות ממש חזקה בדמות מועקה.  

עצרתי לרגע לברר מה קורה בתוכי. 

לקחתי שתי נשימות עמוקות ונכנסתי לתוכי (הנשימות והכניסה לשיחה פנימית הם שני משאבים שיש לי וכעת בזכות התהליך אותו אני עוברת אני לומדת לגייס אותם בצורה מודעת לעזרתי. אני עושה זאת מול הרבה נושאים אחרים בחיי, אבל מול נושא האכילה לא השתמשתי בהם).

שאלתי בתוכי מה הכוונה החיובית בהתנהלות ללא תפריט ? 

התשובה שעלתה בי היתה: 

האין תפריט משאיר אותי ערה יותר ובנוסף מרחיבה לי את אפשרויות הדיאלוג שלי עם התנהגות האכילה שלי והיכרות רחבה ועמוקה יותר.   

האין תפריט מאפשר דיאלוג, למידה, פתיחות וחיבור פנימי. 

תפריט בשלב זה יוביל  להעדר דיאלוג, השתקה וניתוק.

לכן האמונה שלי האומרת שרק עם תפריט מסודר אפשר לרדת במשקל אינה נכונה לי בשלב זה. 

ולסיום אספר לכם שמאז שהתחלתי עם המטרה (שינוי בהתנהגות האכילה) ירדתי 1.2 ק"ג במשקל. (אני לא נוהגת לעלות על המשקל, אבל הייתי סקרנית לראות).

מזכירה לכם שירידה במשקל היא לא המטרה שלי. 

ירידה במשקל היא רק התוצאה משינוי בהתנהגות האכילה שלי, שכאמור משתנה.

עוד אגיד שאני לא חווה מאמץ בכלל וגם לא מונעת מעצמי כלום (כולל פרוסת עוגת גבינה)

מה אגיד, התחלתי להאמין בקסמים.✨