נשיקה או אכילה

ממשיכה לחקור ולגלות דברים נוספים מתוך אותה הסכמה להרים ידיים בנושא אכילה ובמקרה זה הגעתי לשפתיים.

מזכירה שמצב זה של התמסרות לכניעה מאפשרת לעשות עבודת עומק. ותוך כדי אני יוצאת למסעות ומגלה כיווני מחשבה שלא היה לי מושג שאגיע אליהם ..האמת שקצת מפחדת לשתף, יש בי פחד וקול שאומר - אלוהים אני מקווה שלא תחשבו שעפתי על השכל. ומולו עולה קול נוסף שאומר - וגם אם כן אז מה ..

יום שישי, שעות אחהצ ישבתי במטבח עם עדי בנזוגי ודיברנו, ישבנו לשתות כוס קפה וליד היו עוגיות ..לקחתי אחת וקירבתי לפה ..ואז עצרתי, חשבתי לעצמי על אותו רגע בו האוכל נוגע לי בפה, אותה שניה בה אני מפשקת שפתיים ומאפשרת לו להיכנס לתוכי. לרגע קלטתי שיש משהו מאוד חושני וחושי בפעולה הזאת, זה הזכיר לי את הרגע לפני שאני פוגשת בשפתיים של מישהו אחר. 

רגע לפני נשיקה שילוב של חוש הריח הטעם המישוש. רגע של התרגשות, של ציפייה של חיבור ומשם לתחושות של .. (טוב כדאי שאפסיק כאן כדי שהחלק במוח שלי שחושב ימשיך לעבוד ולא יתעופף לו).

הלכתי קצת לחקור על הפיזיולוגיה של הנשיקה :

1. השפתיים עמוסות בקצות עצבים, והמגע הקל ביותר בהן מגרה איזור נרחב מאוד במוח.

2. כשמתנשקים משתמשים ב־34 שרירים בפנים. (אם זה לא חדר כושר .. אז מה כן )

3. בזמן נשיקה שווה, רומנטית ומעוררת, עולה קצב הלב לרמה שבה הוא פועם בעת ריצת 100 מטר מהירה. המוח מפריש אדרנלין והמערכת החיסונית שולחת עוד ועוד תאי דם לבנים לעורקים (חדר כושר 2)

4. בזמן הנשיקה יש עלייה מורגשת במוח ברמות הנוראפינפרין, הדופאמין והפנולאתולאמין. חומרים אלה הם מוליכים כימיים (נוירוטרנסמיטורים) שרמה גבוהה שלהם במרווחים הסינפסיים במוח יוצרת תחושה של הנאה, אופוריה והתעלות הנפש. (מה רע?)

5. בזמן הנשיקה משתחררים במוח חומרים דמויי מורפין ודמויי חומרי הרגעה (אנדורפינים ואנקפלינים) – וזה נוסך עלינו רגיעה וגם ממש עוזר נגד כאב (נשיקה במקום כואב באמת עוזרת!)

.6. המוח מפריש בעת הנשיקה אוקסיטוצין, הורמון המגביר את העונג המיני ותורם להתעוררות מינית. והחומר הזה דואג לכך שנרצה להתנשק עוד. ועוד. ועוד. ועוד...

המשכתי לחקור ופתחתי את ספרי הלימוד שלי (פילוסופיה סינית)בעיינים סיניות השפתיים מקושרות לטחול שעל פי הראיה הסינית שולט על תהליכי הטרנספורמציה והטרנספורטציה (המרה, חילוף והנעה) הטחול מקושר לאלמנט האדמה ..אדמה - הזנה בסיסית, קרקע, אוכל.

המשכתי לחקור, לשם כך גייסתי את בנזוגי שהתלהב מאוד יש לומר להיות שפן הנסיונות. 

חילקתי את הניסוי שלי לשלושה חלקים :

1. בכל פעם שעולה בי מחשבה על אוכל, לבוא ולנשק אותו ולראות מה קורה למחשבה.

2. רגע לפני שאני הולכת להכניס לפה דבר מה לאכול לעצור ובמקום זה להתנשק.

3. בין לבין ניסיתי לראות אם יש הבדל בנשיקה אם אני חושבת על משהו שאני מאוד אוהבת לאכול או שפחות ביקשתי מבנזוגי שיעשה את אותו הדבר גם..

נו טוב ראשית זה היה סופש מנושק לגמרי .. מסתבר שיש לי הרבה מחשבות על אוכל, והרבה מאוד אוטומטיים של אכילה שאינה מגיעה מתוך רעב פיזי.

מסקנות ראשוניות בלבד:

עבור סעיף 1 , בכל פעם שהתנשקתי המחשבה על אוכל עברה ולא הובילה אותי לאכילה

עבור סעיף 2 , כמות האוכל ירדה, החשק שלי לאוכל ירד ..

עבור סעיף 3 , הן היו סוערות יותר.

ממשיכה לחקור את הנושא ואת הקשרים והחיבורים בין אוכל תשוקות וחשקים ..אסיים את הפוסט בנשיקה (מואההה)