האם כשאני ער אני ישן וכשאני ישן אני ער ?
התעוררתי בבוקר עם משפט בראש.
"כמעט רב הזמן בו אנו ערים אנו בעצם ישנים, וכשאנו נרדמים בלילה
אנו בעצם מתעוררים".
אסביר למה הכוונה.
במצב עירות המוח שלנו עובד בדרך כלל על מצב של אוטומט הוא זה שלוקח פיקוד. האוטומט הזה (חזרתיות על פעולות שאנו כבר מכירים בו המוח חוזר על מסלול קבוע וידוע) בעצם גורם לנו להיות במצב ישן.
(המון פעולות אנו עושים על אוטומט: אנו מגיבים עפ"י אמונות שלנו או חוויות עבר בעלות אופי דומה, מצחצחים שיניים, עושים קפה, נוסעים לעבודה וחזרה במסלול אוטומטי וקבוע ועוד ועוד ועוד..)
כמה פעמים יצא לכם להגיד לעצמכם אני זוכר שיצאתי מהבית נכנסתי לאוטו ופתאום אני בעבודה ולא זוכרים את הדרך.
כאשר אנו ישנים או לחילופין מזיזים את הצד החושב, את האגו השתלטן והשומר שלנו אנו מתעוררים (זכרונות ותחושות מגילגולים קודמים, תקשור, אינטואיציה, קבלת מידע). בעולם זה של הדמיון, החלום והשינה אנו לא מוגבלים, אנו יכולים לעשות מה שרוצים, להיות מי שאנו רוצים ובכל מקום ולפעמים אפילו בו זמנית. בעולם זה אנו יכולים לחוות את עצמנו בכל המימדים ולהיות ערים.
היפוך שכזה.. ערים כשאנו ישנים ובעצם ישנים כשאנו ערים.
שימו לב שככל שחיינו הפכו לנוחים יותר כך אנו ישנים עמוק יותר. כשאנו צריכים לעשות או ללמוד משהו חדש כזה שאנו לא מורגלים אליו, אנו חייבים לצאת מהאוטומט ולהתעורר (הכניסו כמה שיותר כאלו לחייכם).
לאחר כמה ימים שאלתי שאלה נוספת כיצד נוכל להיות ערים יותר כשאנו "ערים" .. כמו תמיד שלחתי את השאלה ליקום והמתנתי לתשובה.
לאחר יומיים, מתנה .. וירוס של מיתרי הקול , בתוספת של כאבי אוזניים (בדרך כלל לומדת הכי טוב דרך חוויה) נאסר עליי לדבר לכמה ימים .. שתקתי (נדיר אצלי) ובתוך השתיקה הזאת מצאתי קצה חוט, כשאנו בשקט, ממש בדממה הקול הפנימי מתחיל לתפוס פיקוד ומקום.
את הקול הפנימי לא מעניין אם אתה צרוד(הצרידות היתה מתנה בעלת ערך רב עבורי) .. הקשבתי לקול, הוא היה לי מוכר .. זיהיתי אותו, זה אותו קול שמדבר בחלומות שלי הקול הער שלי כשאני ישנה ולא מפריעה עם המוח, המחשבות והאוטומטים.
מפגש מדהים היה לי עם אותו קול מוכר שהיה בתוכי תמיד, הקול שנבלע בים של רעש דיבורים ומחשבות. מאז אותו יום של שקט התחלתי להבין איך להיות ערה באמת כשאני מתעוררת , מזמינה את השקט , עוצרת את האוטומט, את המוכר ונותנת לו להוביל ולדאוג להעיר אותי.
נסו גם אתם, שבו בשקט עשו לו מקום.
בהתחלה שומעים רק מחשבות ובירבורים על סידורים שאנחנו צריכים לעשות , פתאום רשימת המכולת עולה או זיכרון על אה או על דה.. תנו להם לזרום .. בסוף יהיה שקט וקול מוכר ונעים יופיע הקשיבו לו אלו רגעים של ערות אמיתית בים האוטומט המרדים.
בוקר טוב .