לעשות במקום להיות

בכל יום שלישי בשעות הערב אנחנו (קבוצת חופש להיות 2) נפגשים בזום. 

בעקבות שיחה שהיית לי עם שחר (המנחה של הקבוצה) אתמול החלטתי לשים לב למשהו שדיברנו עליו. 

דיברנו על להיות ..

דיברו על האוטומט של ה לעשות מול להיות. 

הוא הפנה את תשומת ליבי ל איך אני עושה זאת ממש בזמן השיחה.. זה בא לידי ביטוי ברצף של משפטים בעזרתם ניסיתי לייצר בתוכי שקט ושליטה זה נשמע משהו בסגנון:  

אני צריכה לעשות ככה וככה וככה. וזה המשיך בניסיונות שלי לסדר לעצמי את המחשבות, לסדר את עצמי..

הוא עצר אותי בתוך התנופה (מי שמבין מעט במזלות יבין מה זה לעצור תנופה של טלה עם אופק אריה ) ושאל מה את מרגישה כעת ממש עכשיו ..

בלבול ובלאגן 

את שמה לב לסדר שאת מנסה לעשות ? 

כן עניתי 

והדמעות לא איחרו לבוא .. 

מה שקרה באותו רגע היתה ההסכמה שלי לעצור את ה לעשות ולהסכים להיות הסכמתי להיות ברגש וכתגובה לכך תחושת החוסר אונים התפשטה בתוכי והבכי עזר לזה להיות.

אגב מה שאני עושה כעת, כל ההסבר הזה הוא גם לעשות  להסביר לעצמי ולמי שקורא מה אני מרגישה זה לעשות (סדר) ככה זה עם דפוסים ואוטומטים לוקח המון המון זמן עד ששינוי מתרחש. 

הוא המשיך ועודד אותי להיות במה שקורה במה שאני מרגישה. 

להיות, הוא חזר ואמר ..

חופש להיות. 

מהיכרות עם עצמי והדרך שלי ללמוד את עצמי הכי טוב זה דרך חוויה וכתיבה. 

אז לקחתי את זה כמשימת מחקר וזאת כדי לשים לב איפה אני ממהרת לעשות ומתקשה להיות. 

הנה דוגמא ששמתי לב אליה היום:  

התעוררתי עייפה למרות שישנתי טוב ומספיק (7 שעות) – שמתי לב שהתגובות שלי היו בסגנון אעשה לעצמי קפה לסלק את העייפות, אוכל משהו זה בטוח יסלק את העייפות. ככה המשכתי בערך שעתיים, בכל פעם שמתי לב שמחשבה קופצת ואומרת לי לעשות ככה ואולי לעשות ככה ועדיין העייפות ישבה עליי עד שנזכרתי במילה להיות. 

עצרתי לרגע ושאלתי שרון מה קורה מה את מרגישה. 

עייפה עניתי 

יש סיבה שאת ממשיכה לעייף את עצמך בניסיון לסלק את העייפות ?

התחלתי לצחוק

את עייפה 

כן עניתי 

אז תהייה עייפה 

אחרי כמה שעות שמתי לב שאני כבר לא עייפה כמו שהייתי קודם אבל עדיין עייפה.

בהמשך אתקשר עם החלקים העייפים בתוכי, לא עושה זאת כעת ..

אני עייפה מידי גם מלכתוב את הפוסט הזה ..

וחוץ מזה העייפה מבקשת כרגע לתפוס את המרחב שלי. 

ונראה לי שבמקום לנסות לסלק אותה ולעשות מיליון ואחד דברים פשוט אהיה עייפה.