למה להחליש, למה ?
לפני כמה ימים בסדנה חיפשתי את כפתור הווליום בתוכי.
אמרתי אני לא מאוזנת אני בווליום גבוה, איפה מחלישים את זה ?
המורה שואל אותי, למה להחליש למה ? אולי כדאי ללמוד להיות.. כי כל השאר זה ביקורת ושיפוט עצמי של אני לא בסדר כמו שאני.. לא זוכרת את המילים בדיוק, אבל בחוויה שלי אלו היו רוח הדברים.
בהמשך הערב בתקשור, טוהר הציעו להסכים להיות מוזרים, ולהעמיק את המיוחדות שבנו.
כמה ימים עברו (הגלגלים עובדים) ..אז ישבתי קצת לנהל שיח פנימי ולבדוק מה אני אומרת על עצמי בנימה של ביקורת, הנה מה שעלה:
אני מדברת יותר מידי
אני כותבת יותר מידי
האש שלי דלוקה בווליום גבוה
אני ילדותית
אני קופצת מדבר לדבר
אני כועסת לפעמים עד שנגמר לי האויר
אני ביישנית ומסמיקנית סידרתית
אני מרגישה זרה בהרבה מקומות ואפילו לפעמים מוזרה בצורה שאני חושבת, מרגישה וחשה אנשים.
אני מיוחדת במינה (ככה סבתא שלי היתה אומרת)
אני אוהבת לגעת בכל דבר לחוש ולהרגיש אותו
אני אוכלת עם הידיים כי ככה האוכל טעים יותר
אני אוהבת ללכת יחפה גם בחורף שקר כדי להיות מחוברת לקרקע יותר
אני אוהבת לאכול ואת התחושה של האוכל בפה
אני אוהבת לדמיין, אני אוהבת לחלום.
אני זה ואני זה ואני גם הרבה מעבר לזה..
אני מזהה שיש בראש אידיאל שלמדתי מהסביבה, מהחברה ומאלוהים יודע מי .. שצריך להיות ככה או ככה .. שלהיות אני ..צריך להחליש את זה לאזן את זה..
לקחתי את זה איתי פנימה ואמרתי בקול רם וברור.. "אין בעיה עם מי שאני !! הבעיה היא עם האידיאל שמניע אותי!!
האם אני מוכנה להתנהל אחרת? כן !!!
לא עושה הגהה, לא עורכת לוחצת על שלח כי יש מצב שוועדת הביקורת הפנימית תלחץ לי על מחק.
