לחמניה - גן עדן של שוטים
כל מה שאני יכולה לחשוב עליו עכשיו זה לחמניה.
כל מה מתחשק לי זה להיות עטופה ולנוח בתוך לחמניה ..
לחמניה - נותנת לה לסחוף אותי לעולמה ..
משמעותית מאוד זאת הלחמניה ..
אולי כדאי להיכנס למדיטציה ולפגוש את זו שבתוכי שרוצה כל כך - לחמניה..
מתחילה להבין שיש שם משהו מאחורי כל זה ..
בינתיים אני בהשלכה .. (הרצון והתשוקה ללחמניה)
מפחדת לפגוש את זאת שרוצה כל כך - לחמניה..
עם הפחד והחרדה הכולל שיעול טורדני וחונק נכנסת לתוכי..
מביעה כוונה לפגוש את זו שבתוכי, את זו שרוצה - לחמניה..
כמה דקות והיא מופיעה – הלחמניה
ניהלנו דו שיח אני והיא, וכך היא אמרה (הלחמניה)
לחמניה: אני היא הרכות, מגע רך, הכלה של אהבה, קלות, שמחה וחופש.
לחמניה: אני מאוד פשוטה ומתאימה כמעט לכל דבר, אני מאפשרת חופש ומיכל לכל אשר תרצי להכניס לתוכי.. הנה תרגישי, כך היא אמרה, הרגישי כמה אני קלה ורכה כמה אוורירית וחופשיה.
עוד היא אמרה הלחמניה: כשיש לך אותי את לעולם לא תהיה רעבה ותוכלי להסתדר גם אם את ילדה.
אמרתי תודה על דבריה ונפרדתי לשלום.
כמה שעות עברו וההבנות התחילו להופיע.
הבנתי שיש בתוכי דמות המספרת לעצמה סיפור אשר מזין את דפוסי והרגלי האכילה שלי, ומתוך כך את התשוקה שלי לסוגי מזון מסויימים.
הבנתי שהתשוקה ללחמניה היא השלכה של הרצון והצורך שלי ברכות, בהכלה, באהבה, בקלות בשמחה, באושר ובטוב גם מעצמי וגם מהסביבה.
הבנתי שעשיתי היפוך,
הבנתי שיש שם פחד.
הבנתי שיש שם כאב.
לאט לאט מתחילה להבין את ההיפוך.
הסיפור הפנימי אומר: לחמניה = קלות חופש רכות ומגע אוהב.
המציאות אומרת שלחמניה היא :כובד, מחיקה (של כאב), הדבקה, ומשם השער כניסה לגן עדן של שוטים (שם אין כאב ופחד) פתוח לרווחה.
עוד קצת מציאות:
הצורך בגלוטן (לחמניה) אצל ילדים יושב על הצורך להרגיש אסוף ומחובר.
צריכת גלוטן (לחמניה) אצל מבוגרים "עוזרת" להיתקע בעבר, לאחוז במוכר והידוע לא לשחרר ולהמשיך להסתובב במעגלים.
להתעורר מאשליית האוכל זה קשה ..זה דורש לא מעט מסעות למקומות של כאב, לפתוח ולהאיר על מקומות אלו ולאט להתחיל לייצר תהליך ריפוי... מניסיוני ממליצה מאוד להיעזר בליווי מקצועי, לבד זה כמעט בלתי אפשרי.
מסע של שינוי , מעבר ממקום של אין בחירה (אוטומט) לבחירה (מודעות)
היום , היום מרגישה שיש לי בחירה וכמובן עוד דרך ארוכה. (אם לא אספיק בגלגול הזה תמיד יש את הבא)
לחמניה.
