להסכים לפגוש את האובססיבית
הבאתי אותה לטיפול.
וכדי לוודא שהיא לא תתחמק הבאתי איתי לחמניה 🙂
חחח והנה זה פלא שאין דברים כאלה היא לא הופיעה (האובססיה)
הוא: בור של כאב , זוכרת ששמעתי רק את המילים האלו לא זוכרת את מה שקדם למילים אלו ומה נאמר אחרי.
והנה הבור נפרץ והדמעות כאלו של כאב הגיעו ואיתם ההבנה..
אובססיה היא עשייה חזרתית. (לופ)
עשייה במקום להרגיש כאב
הכאב מציף..
אני: דיברתי על איך באוטומט שלי בהרבה מקרים במקום להגיד ..אני בולעת.
לבלוע את המילים
לבלוע את הכעס
ולימים לבלוע אוכל
רק כדי לא להרגיש ריק
רק כדי לא להרגיש שקופה
שגם לי יהיה מקום
שיראו אותי ,
שיקשיבו לי
שיתנו לי מענה
שידריכו, ילמדו, ילוו, יכוונו שצריך
שישימו גבולות כדי שארגיש מוגנת
שילמדו סדר ואירגון
במקום יש ריק
ריק שצריך למלא
ריק שמרגיש כמו ספירלה שמאיימת לבלוע אותך פנימה
ומנגד ספירלה אובססיבית ומעגלית החוזרת שוב ושוב
לעשות לעשות כדי לא להעלם כדי לא להרגיש שקופה
לעשות כדי לא להרגיש ..(בום, רגע עוצרת, נקודה חשובה)
ככה למדתי לחיות בחוץ ולא בפנים.
אני בדרך לשם מתוך הבנה וידיעה שהדרך לשם היא תשומת לב פנימית וים סבלנות.
לתת לעצמי מנות יומיות של תשומת לב לכל הילדות שאני מפעם למלא בהן את הריק.
מתביישת להודות באמת שלאורך תקופה ארוכה נתתי להן מנות יומיות בדמות לחמניות)
לילדה שאין לה אפשרות אמיתית לדבר, אין מי שמבין.
להזכיר לעצמי שהיום יש מי שמקשיב לי.
לילדה שלא יודעת לבקש עזרה.
ללמד אותה לאט לאט להעיז.
לילדה שלא בטוחה שהיא רצויה.
להראות לה את שלל האנשים שרוצים אותי את קרבתי ואת מה שיש לי להציע.
והכי חשוב זה:
להזכיר לה שיש לה אותי ..ויאללה בואי נגדל ביחד
לקחת אותה יד ביד ולגלות את המקום הזה אליו אנו רוצות להגיע.
❤️
