לכאורה להיות ולא לעשות זה נשמע קל. אז זהו שזה ממש לא קל
המחשבה האוטומטית דוחקת לעשות לפתור להתאמץ.
להיות מי שאני, בדיוק כפי שאני בכאן ועכשיו
וגם אם לא בא לי להיות מי שאני בדיוק כפי שאני עכשיו, גם זאת אני ..
זאת שלא רוצה להיות אני, שקשה לה עם הרגשות
זאת האני שקשה לה, זאת האני שמתנגדת וגם לה חשוב להקשיב
גם היא רוצה להיות חלק ממני.
יש בי חלק שרוצה להיות כמו ..
חלק שרוצה להיות כמו שאני חושבת שאחרים רוצים שאהיה או כמו מי שאני מספרת לעצמי שאני צריכה להיות.
"את עולם לגלות אותו, לא בעיה לפתור אותה". ככה המטפל הרגשי שלי אמר ..
ואני חושבת לעצמי החיים יכולים להיות הרפתקה גדולה של גילוי (להתעורר כל בוקר עם יש לי מה לגלות יש לי מה ללמוד יש בכך המון אור, תקווה וסקרנות).
אין מה לפתור, יש כל כך מאמץ בלנסות לפתור.
תאכלס אין בעיה, יש מצבים סיטואציות. (אני מתחילה להבין שהבעיה היא המחשבה שאני לא בסדר אם אני ככה או ככה או מרגישה ככה או ככה)
מה זה אומר להיות בזה אני שואלת את עצמי?
מתחילים מזיהוי הרגש (לשאול פנימה מה אני מרגישה)
הכוונה בלהיות בזה, זה להסכים לזה, להיות בזה בצורה מודעת.
ליידע את עצמי איזה רגש אני חווה כעת בכאן ועכשיו שלי: כועסת/מפחדת/בורחת/מקנאה וכו'
כשאני מיידעת את עצמי אני לא לבד עם זה, אני עם עצמי בזה.
כשאני מסכימה להיות מבלי לתזמן את זה או לנסות לפתור את זה או לנסות להבין את זה או לנסות לשנות את זה .. יש לי חופש מהרבה מאוד מאמץ ומתוך כך מתפנה לי המון מקום וזמן לעצמי.
כשאני נותנת לעצמי חופש להיות אני. אני לומדת את הדרך הטובה ביותר עבורי להתמודד עם מה שקיים ברגע זה ועם מה שעולה בי.
זה להיות בזה (ברגש) וללמוד ממנו על עצמי ללמוד איפה כואב ומה מבקש הקשבה וריפוי ומתוך כך להתפתח.
כי התפתחות משמעה הרחבת הגבולות
ואת זה עושים באמצעות רגשות
כשעברת בשער גישרת בין מה שתי קצוות
כך נוצר גשר בין הקצה של הכאב והקצה של הריפוי .
רגש מייצר גשר בינינו ..בייני לבינך , בינך לביני
ככה נוצרים גשרים בין אנשים
ככה ממשיכה האהבה להתרחב ולעטוף את כולנו יחד.