יום כיפור
יום כיפור בפתח עוד כמה ימים והוא בדלת.
ובהזדמנות זו אני בעיקר רוצה להגיד, תודה !
תודה לכל החוויות והשיעורים, האנשים, הרגשות, ההצלחות, הקשיים, תודה על כל בלבול, תודה על כל הבנה ועל כל למידה ותובנה.
על ההדרכה הרוחנית המאוד סבלנית שלי שנוכחת בחיי ולעיתים מחכה בסבלנות שאהיה פשוט אני.
על המדריך הקסום מרלין שמלווה ומדריך אותי.
אני גם רוצה לבקש סליחה אחת קטנה/ גדולה..
סליחה לכל חלק בי שאני לא מאפשרת לו להיות, לכל רגש שלא מקבל ביטוי ומקום. יחד עם זאת לאט לאט ובהתמדה אני לומדת לאפשר לכל אלו יותר ביטוי.
רוצה לבקש סליחה מהגוף שלי, על כך שאני לא תמיד דואגת להזין אותו היטב (העברתי נושא זה לסדר עדיפות גבוה 
)
)אני יודעת שכבר עכשיו, כמו שאני זה בסדר גמור, והבסדר הזה הולך ומשתפר כל עוד אני שם בשבילי, כל עוד יש בי אהבה לעצמי, לכל מי שאני כולל לחלקים שאסור לי להיות כי ..וכי.. (בתאכלס, בסופו של דבר האני זה כל מה שיש לנו)
עצרתי לשאול פנימה..
האם אני בהכרת תודה על היותי מי שאני, על החלק האלוהי שבי, אותו ניצוץ של אור ? האם אני מזהה אותו, האם אני מקרינה אותו פנימה וגם החוצה?
האם אני בהכרת תודה על המקום (הגוף) שמכיל את הניצוץ האלוהי ?
האם אני עושה זאת .. ?
התשובה שלי נכון לרגע זה היא – הרבה יותר מבעבר ועל כך אני שמחה ועדיין יש לי עוד דרך (וזה רק אומר שיש לי עבודה ומשעמם בטוח לא יהיה לי)
לפעמים אני שוכחת שזה מסע שלוקח כל החיים ..וכל יום הוא יום טוב להרגיש רגשות לשקף ולהשתקף, לבקש בקשות ולשאול שאלות.
ממשיכה מתבוננת ובודקת איזה רגשות אני נמנעת מלהרגיש, לאיזה חלק בי אני לא מאפשרת להיות ?
וכשאני מסתכלת עליי פנימה ממש ממש מקרוב, אני מזהה מגוון של פחדים, וכאבים לרפא: את חוסר האמון, את חוסר הביטחון, הספק, הביקורת, והבושה.
ניצבים כשומרים מאומנים היטב. (תודה חברה אני אקח מכאן)
תודה לכם רגשות יקרים, על היותכם גשרים מופלאים לצעוד בהם.
מודה, על חלק מהגשרים קצת קשה לי ללכת (צריכה שם יד לעזרה ותמיכה)
תודה אלוהימה שאת דואגת להפגיש אותי עם אנשים שהולכים איתי את הדרך.
ולסיום רוצה לשתף בברכה מיוחדת שקיבלתי מאיש חכם שמלווה אותי, ועוזר לי המון במסע שלי אל עצמי.
"אני מאחל לך להיות כמוך"
וזה גם מה שאני מבקשת לאחל לכל אחד ואחת מכם.
הערות
