דמיון הופך למציאות כמו נבואה שמגשימה את עצמה

דמיון הופך למציאות כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
עולם הדמיון הוא דלת הכניסה אל תוך תת המודע.
ככל שאני מתקדמת בלימודי NLP ודמיון מודרך אני מבינה כמה מדהימה ומרפאה היא יכולת הדמיון.

כאשר אנחנו מרפים עוצמים את העיניים אנו נכנסים פנימה אל תוך עולמנו הפנימי.
כאשר אנו מדמיינים אנחנו נמצאים בתוך תת המודע שלנו.
לדמיין ניתן באמצעות מגוון חושים, לכל אחד מאתנו חוש דומיננטי או נכון יותר להגיד חוש מוביל.
ראיה, שמיעה, תחושה. (היכולת לדמיין היא לא בהכרח לראות, ניתן לשמוע או לחוש).

בתת המודע מתקיימים כל הזיכרונות שלנו מרגע ההפריה. ואם מסתכלים רחב יותר ניתן לומר שבתוכו מתקיימים כל זיכרונות הנשמה ממרחב הנשמות ומגלגוליה הקודמים.
כאשר אנו מדמיינים אנו נמצאים במקדש החוכמה, .Temple of Wisdom שם שוכן כל הידע על סוגיו וצורותיו.

אחזור לרגע למשפט שכתבתי בתחילת הפוסט.
דמיון הופך למציאות כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

פעולת הדמיון מאפשרת לתת המודע ללמוד ולהבין את הכיוון אליו אנו רוצים להגיע. המציאות אותה אנו רוצים שתתקיים.
קצת כמו להתאמן בלהיות אני , כדי להיות אני כפי שאני.

ברגע שהצלחת לדמיין (לראות, לשמוע, לחוש) תת המודע מבין לאן הוא צריך ללכת. ובהתאמה יכוון אותך לשם.

דימויים הם שפתו של תת המודע. בזמן דמיון מודרך הופך תת המודע את המילים והדימויים לתמונות צלילים ותחושות המשפיעות על הגוף ועל הנפש.
מאחורי כל מילה יש תמונה צליל ותחושה.

לסיום אספר שאחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות הוא לצלול לתוך עולם הדמיון, אותו אני מטפחת כאמור מגיל מאוד צעיר (נראה לי סביב גיל 5) מקום שעזר לי במשך שנות ילדותי.
לאחרונה והרבה בזכות הלימודים, אני מתחילה להבין שהמקום אליו "ברחתי" הוא עולם התת מודע שלי אליו כאמור יש לי גישה מאוד מהירה.
עולם שלם של תובנות וידע אני מוצאת שם.
כל עולם הכתיבה שלי מחובר לשם, עולם התקשור שלי מחובר לשם. ומה שמדהים הוא שכל מה שאני צריכה לעשות זה לעצום עיניים להרפות ולהיכנס פנימה לתוכי. להקשיב להתבונן ובעיקר להתמסר.

שנה שניה של לימודים בפתח.. וההתרגשות שלי רק הולכת וגדלה.
והנה לאט לאט עולם הדמיון שלי הופך למציאות.

💛