אתמול נסעתי ברכבת לתל אביב לסדנה.
לתחנה הגעתי כמה דקות לפני. ישבתי הסתכלתי סביב נשמתי את האויר הנקי. השעה היתה סביב 17:00 שעון חורף אז היו מעט אנשים וכמה רגעים לפני שמחשיך לחלוטין.
הרכבת הגיעה, עליתי ומצאתי לי מקום לשבת לאחר כמה דקות של נסיעה עלתה בי ידיעה או הרגשה (לא סגורה עדיין על מה זה היה) שחלק ממני נשאר שם בתחנה.
עצמתי עיניים וזימנתי את החלק הזה חזרה לתוכי, וכך הוא עשה לאחר כמה דקות חזר לתוכי..היתה לי קצת סחרחורת ..אחרי כמה דקות היא חלפה.
לאורך כל אותו ערב של אתמול שאלתי את עצמי מה קרה שם ומי זה החלק שלא רצה להגיע, ולמה ?
העניין התברר לגמרי לאחר מדיטציה לא פשוטה שחוויתי בהקשר של הפחד לתקשר.
היום בבוקר מבינה שהתרחש אתמול דבר מדהים לרגע יכולתי לעקוב כיצד לגוף יש יכולת ראיה או ידיעה רחבה ומוקדמת אשר לא נשמעת לציר הזמן (אותו חלק שפחד לבוא איתי אתמול לסדנה ונשאר יושב בתחנה).
נכון אני ערה ומודעת..אבל רגשות אווו הווו רגשות זאת עיירנות מסוג אחר לגמרי ..