הדובדבן שעל הקצפת

פעם שלישית גלידה או תובנה שהיא עבורי יותר הדובדבן שעל הקצפת

חשבתי על הקורונה ועל העובדה שלא לקחתי את החיסון השלישי ..

אין לי מושג אם אני פועלת נכון או לא , יש בתוכי מגוון של רגשות אפילו סותרים ..יש בתוכי פחד מאוד גדול מלהיות חולה יחד איתו יש בי יותר ביטחון. 

אני מרגישה שאני סומכת על הגוף שלי שידע להתמודד אם יהיה צורך בכך. 

יש בתוכי רעש ושקט החיים זה לצד זה במין הרמוניה שכזאת. 

הביטחון הזה והשקט הזה שאני חווה קשור הרבה בהבנה  

שאין לי באמת שליטה על שום דבר (ההבנה הזו משחררת אצלי המון שרירים תפוסים) 

ושאני לא באמת יודעת משהו, החיים הם הרבה יותר מאיך שאני תופסת אותם (ההבנה הזו מרפה לי את המירוץ המעייף של להבין ומאפשרת למוח היצירתי שלי לבוא לידי ביטוי בעוצמה גדולה יותר) 

שיעור חשוב עבורי בללמוד להרפות ולסמוך על התנועה של החיים. 

מעבר בין שליטה לאמון.

מעבר בין קורבנות לבעלות בית. 

כשאני מתבוננת על הקורונה, על האנשים ועל ההתנהלות מולה מה שהכי בולט לי זה שגם אם לרגע אנו חושבים 

שהבנו משהו שהצלחנו לשלוט במשהו ברגע הבא יגיע וריאנט נוסף ..

ובתמונה - עוד טעמים מעולמה של נשמה במסע של מאנץ