חשבתי על שאלה/נושא שיש לי רצון לקבל עליו תשובה ושום דבר מיוחד לא עלה בי.
לכן החלטתי להיכנס פנימה עם חופש.
עצמתי את עיניי ונכנסתי למדיטציה
כמה דקות ומול עיניי הופיעה כנפי הדמיון.
כנפי הדמיון היא ציפור ענקית וצבעונית המופיעה תמיד בתזמונים מדויקים ולוקחת אותי למסעות מופלאים לארץ המתקיימת *במציאות דמיוני*.
שוחחתי קצת עם כנפי הדמיון ..הדמיון הוא עולם מציאותי לגמרי כך היא אמרה.
הדמיון הוא מקום מקביל אשר שם מתקיימת עוד מציאות שלך, מה שאומר שאת נמצאת בו זמנית גם כאן וגם שם.
טסנו זמן מה, כל כך אוהבת את התחושה הזאת של החופש בו אתה עוזב את גבולות הגוף גבולות המחשבה גבולות הזמן והמקום.
התמסרתי אליה אל אותה התחושה.
בתוכי שמעתי את צמד המילים - מאור עיניים.
זה אומר ומספר על התבוננות צלולה יותר ורחבה יותר להתבונן דרכה. אם תרצי מוארת יותר (מלאה באור) התעוררות משכחה – חשכה.
הרגשתי הבהוב קטן, זה הרגיש כמו אנרגיה המבקשת שאפתח לה את הדלת כדי לצאת אל האור.
אנרגיה המאפשרת שינוי או הרחבת זוית ההסתכלות שלי על עצמי ומתוך כך על הסביבה שלי.
לא פעם אני מוצאת את עצמי אומרת ..חצי מציאות חצי דמיון עובד לי הכי טוב.
(מרגיש לי שאני מתחילה להבין קצת יותר ולגלות בתוכי מה זה אומר וכמה חופש זה מאפשר, ובהמשך מי יודע כמה קסם זה יכול לברוא)
והיקום איך לא.. שולח לי התנסות..
לפני כמה ימים היה לי דיאלוג עם שתי חברות.. הדיאלוגים שלי איתן שולחים אותי אותי פנימה אל שביל כזה שמוביל לעוד הבנה, לעוד תובנה
שביל של אור שמצליח להאיר את עיניי במסע שלי אל עצמי.
באותו דיאלוג העלתי בפניהן סוג של תסכול ..תסכול מכך שהמילים שלי לא תמיד מדייקות את המסר.
שהרבה פעמים בחוויה שלי המסר/אנרגיה מעיף לי ת'לב והמוח ולא פעם ההרגשה שלי היא שאין מילים שיכולות לתאר (זה קצת דומה למצב בו אתה מנסה לתאר רגש)
חשבתי לעצמי, הלוואי והייתי יכולה לשדר את המסר בתדר אחר מלבד מילים.
המשפט הזה הכניס אותי פנימה.
כשחזרתי משם, הבנתי את עצמי קצת יותר, פתאום הסכמתי לראות ולקבל בתוכי חלקים שקוטלגו כמוזרים, ילדיים, לא חכמים ובמקרים פחות נחמדים כלפי עצמי כטיפשיים ..כולם יחד מקוטלגים כ-לא בסדר.
שתי אלו היו בולטים במיוחד בשיח הפנימי שלי:
1. עולם דימיון ענק בו הרבה פעמים התמונה שאני רואה בעיניי רוחי או במילים אחרות *מציאות דימיוני* משלימה ומסבירה לי בדרך אחרת את העולם וגם את המסרים שאני מקבלת כמתקשרת..
2. מאז שאני ילדה קטנה אני מדברת בדימויים ובתיאור (לרוב החוויתי) שלהם כדי להסביר את עצמי.
פתאום התחבר לי שככה אני גם מתקשרת.
אני מתחילה להבין שאלו המפתחות שלי לעולם הרוח. דרכם אני עוברת מכאן לשם ..ומשם שהוא כאן.
מעבר מספקנות להתמסרות כך הם אמרו.