לתקשר

רוצה לשתף מעט..

מאז החיסונים ואפילו גם לפני.. עוד בשלבי ההתלבטות שלי עבר בי פחד.

פחד וחשש שהחיסון יפגע לי ביכולת התקשור. 

יש לומר שהדמות בתוכי שמפעילה את הסינימה סיטי הפנימי השתדרגה פלאים הבימוי וההפקה מייצרים, דרמות קומדיות וסרטי אימה ברמה של תלת מיימד. 

היכולת שלי להמציא חרדות וחששות לעיתים מפליא אותי מצד אחד אבל מאפשר לי להישאר ערה מצד שני. 

ההדרכה האוהבת שלי הרגיעה אותי שהם איתי ולא הולכים לשום מקום ושאת הבחירה הזאת (חיסונים) עליי לקבל עם הגוף שלי במיימד הגשמי שלו.

וכך גם עשיתי.

במהלך החודש האחרון רב התקשורים שלי היו פחות מילוליים, אפשר להגיד שהם התאפיינו יותר כתמיכה אנרגטית.

סוג של הלינג, בו התבקשתי לאפשר לאנרגיה לגעת ברבדים עמוקים יותר. רב הפעמים אף נרדמתי תוך כדי. 

היום בחשש רב התחברתי כדי לתקשר, פחדתי שלא אצליח. 

פגשתי את ההדרכה שלי מחוייכת מאוד  

שוחחתי איתם מעט על תפקידם של מתקשרים ועל תרומתם.

הנה כמה מילים ממה שקיבלתי:

לעיתים זה יהיה כמו להדליק אור פנימי המבקש להתעורר. 

ודבר נוסף נאמר שריגש אותי מאוד..

קודם היתה לי שיחת תקשור עם מישהי  (כבר כמעט חודש שאני לא מתקשרת עבור אחרים) 

כאשר סיימתי לדבר איתה על מה שקיבלתי היא פרצה בבכי של התרגשות.. נגעת במה שרציתי להגיד לעצמי כבר תקופה ארוכה ולא היו לי את המילים לכך. 

סיימתי את השיחה בהכרת תודה על הזכות הזאת שממש לא מובנת מאליה ועם תחושה שאני במקום הנכון. 

והתמונה - משקפת את מה שאני מרגישה בתוכי ..פריחה