למה אנחנו עייפים בתקופה הזו?

למה אנחנו עייפים בתקופה הזו? 

הפעם העבודה על התרגול השבועי התחילה כמה ימים לפני נראה לי שזה היה ביום רביעי.

זה התחיל בתגובה לפוסט כאן בקבוצה שדובר בו על העייפות שרבים חווים כרגע.

המורה שלי הציע שאולי נתקשר זאת בשישי .. אמרתי לעצמי למה לחכות לשישי אם אפשר עכשיו..

הפעם שמתי לב למה קורה לי בדיבור הפנימי רגע לפני שאני מפנה שאלה .

שני רגשות משמעותיים מיד מופיעים האחד הוא ציפייה והשני ספק האם אני אצליח לתקשר בכלל.

הבנתי שיש לי כאן עבודה פנימית לעשות בנושא. עליי לעשות שיח עם רגשות אלו כדי לברר איתם קצת יותר לעומק מדוע הם מופיעים ..

אשתף במקצת בתהליך.

שיחה עם הציפייה (בדרך כלל הציפייה שלי בנושא תקשור - איך המידע יעבור ואם לדייק לשמוע או לקלוט מלל)

ראשית אני שואלת את עצמי כשאני אומרת ציפיות למה אני בדיוק מתכוונת, מה הציפיות שלי בקשר לתקשור .

1. שמשהו חיצוני לי יעביר לי משהו.

2. שהתשובה למה שאני שואלת נמצא שם ולא פה.

3. שזה יהיה במילים שאני לא מכירה ואומרת ויודעת.

4. שזה יהיה שונה מהמחשבה הרגילה שלי כי אם זה עולה ספונטנית ומיידי זה מתוכי (מרגיש לי שיש במשפט הזה מוקש, לאט גם מבינה מהו).

5. שאני צריכה לעשות משהו.

6. שאני צריכה להתאמץ.

לאחר מכן עצרתי וניהלתי שיח עם אותו חלק בתוכי, מה שעלה בתוך שיח זה באופן כללי היה

הציפייה - כשאת מצפה למשהו מסויים , לא תופתעי ממנו .

הפתעות זה מפחיד, זה תוקף אותך כשאת לא מוכנה , אין לך שליטה על זה, אין שם יציבות ובמה להחזיק להיאחז .

אם אין שליטה והבנה יש כאוס.

ככה אני שומרת אותך בטוחה ככה אני שומרת אותך שולטת בכל סיטואציה.

בנוסף אני שמה לב שצייפיה הוא רגש שאני משתמשת בו לעוד נושאים בחיים שלי, לצפות שיהיה כמו שאני חושבת שצריך להיות כדי לא יהיו לי הפתעות.

המשכתי ונתתי מקום לספק

עם הספק היה לי קצת יותר קשר לנהל דו שיח

הוא חמקמק יותר, הוא לא ברור ונותן תחושה של לא להקיא ולא לבלוע ואז ההבנה התחילה להדהד איך זה מתחבר אליי

הספק - התפקיד שלי הוא לייצר זמן ביניים להיות לא החלטי , לא שחור ולא לבן , לא לחיות ולא למות להיות אמצע להיות איזון בכאילו ככה אפשר להיות בחוסר בחירה חוסר עשייה חוסר לקיחת אחריות.

ואז הבנתי אם אני בציפייה למשהו יש לי מסגרת, ואם כל זה נותן יד לספק ששומר על עמדת ה"אמצע" אני תקועה וחוסמת גם את התיקשור.

לאחר תהליך זה שלקח כמה ימים ברור לי קצת יותר איפה דרוש ריפוי ..

עכשיו אני מבקשת להתקדם ולגדול , להתקרב יותר ויותר למי שאני וליכולות שלי

ואיך כל זה קשור לנושא העייפות. התשובה הפעם היתה מיועדת לי באופן אישי (אם זה נוגע במישהו כאן, הוא/היא יותר ממוזמן לקחת גם)

אז לאחר שביקשתי בליבי מתוך כבוד והבנה גם לציפייה וגם לספק לאפשר לי להיות מופתעת לא מוכנה ולא שולטת במה יבוא ומתי , שלחתי לאויר שוב את השאלה ..

המשכתי ביומי ובזמן שאני כותבת בווצאפ מענה למשהו שמישהי כתבה .. מופיעה לי התשובה.

"מעייף להתעורר"

להיות ער דורש המון אנרגיה המון מחויבות , בחירה ולחיות את האמת שלך.

אז נכון, אני עייפה והרבה , אבל אני מרגישה מיום ליום יותר ויותר אני ..