חוצונים - עולמות אחרים
בקבוצת תקשור שאני משתתפת בה קיבלנו תרגיל בנושא חוצונים
או במילים אחרות בואו נגלה ביחד עולמות אחרים.
בו הוזמנו לעשות תרגיל כתיבה מיוחד כזה שעוזר לידיעה הפנימית, אשר לרוב נמצאת מעבר למודע שלנו. הרעיון שנמצא בבסיס התרגיל הזה אומר שאנו יודעים הרבה דברים שאנו לא יודעים שאנחנו יודעים אותם; ושכל מה שצריך כדי לדעת את מה שאנו לא יודעים שאנו יודעים, הוא דף, עט וקצת אמון (או הרבה).
היות ועולם הדמיון שלי מאוד מאוד גדול התרגשתי לגלות מה יקרה אם אני יודעת מה שאני חושבת שאני לא יודעת. מוזמנים לשבת לידי בחללית ולחגור חגורות בטיחות.
נושא התרגיל: איך נראים החיים בתרבויות אחרות.
שאלתי בתוכי את השאלה, איך נראים החיים בתרבויות אחרות?
נכנסתי פנימה והאנרגיה הראשונה שהופיעה מולי היתה הדמות הספקנית. אני מכירה אותה כבר מקרוב ידעתי שאפגוש אותה.
יש ביני לבין הספקנית הסכם (שעשינו לפני כשנתיים שהתקשור הפך להיות חלק גדול מחיי) אני עפה לאן שאני רוצה למעלה למטה ולכל קצוות היקומים והיא מידי פעם קופצת ושומעת עדכונים, אני עושה לה מקום לידי ולעיתים אני נותנת לה גם אישור לעוף ולחקור איתי וזה במקרים כשהיא ממש מרגישה חסרת ביטחון וחייבת ללוות אותי.. (היא בדרך כלל נרדמת כמה דקות אחרי ההמראה
).
).אחרי שיח קצר שהסכמנו שהכל בסדר, קיבלתי את הבורדינג פס ועפתי לתוכי למעמקי המעמקים.
הדבר הראשון שעלה בתוכי היו תחושות. הרגשתי שהאוזניים שלי נעלמות, אין אוזניים חיצוניות.. לאחר כמה דקות הרגשתי שהאף שלי הופך לקטן יותר ..התחושות היו ממש חזקות כך שמספר פעמים נגעתי פיזית באוזניים והאף כי בתחושה שלי הן נעלמו. משהו בחושים בעקבות כך השתנה לא יודעת להסביר מה. זה היה ממש מוזר ואחר.
המשכתי למדיטציה כמה דקות וראיתי מאין פתח של דלת עם אור מרצד אי אפשר היה לראות דרכה היות והמראה היה אטום ומרצד. ישבתי ליד הדלת עם כוונה ליצור קשר.
לאט לאט הרגשתי סביב הגוף שלי מבנה של חללית או כלי בעזרתו הגוף שלי היה מוגן למסע מעבר לדלת הזאת שנפתחה.
עברתי דרכה עד שהגעתי למרחב שהגיב באופן מוזר למחשבות שלי. אבל הרבה יותר מהר.
הרגשתי שהמוח שלי רץ יותר מהר ממני המחשבות שלי יצרו בלאגן במציאות בה הגעתי אליה נכנסתי ממש ללחץ ולא ידעתי מה לעשות אז זרמתי עם זה עד שזה נרגע לבד.
התחלתי ללכת וראיתי דמויות מכמה סוגים היו דמויות ארוכות מאוד, וגם דמויות ממש קטנות.
הן התעניינו בגוף שלי הסברתי להם על החושים ואיך הפיזיות של הגוף עובדת. הסברתי להם שיש גוף נשי וגוף גברי. הם אמרו משפט שנשמע לי קצת מוזר בתוך המדיטציה, את מזכירה לנו נשכחות.
התעניינתי במבנה שלהם של אלו שהמבנה שלהם צר וארוך ואלו שהם קטנים יותר, התשובה שקיבלתי היתה שהמבנה הפיזי הוא נגזרת מהמסע שלהם מן התאמה למסע הקיום שלהם, לשתי הסוגים גם לארוכים וגם לקטנים היה ראש הרבה יותר גדול מגופם, שאלתי על כך והתשובה היתה השימוש במוחנו משמעותי הרבה יותר, הפונקציות שלו מרובות ונדרש מקום גדול יותר באזור זה מאשר הגוף.
בשלב מסויים הרגשתי סביב הגוף שלי שוב את המבנה שמאפשר לי לנוע בתוך המרחב הזה. הרגשתי שאני נעה, לא הרגשתי כיוון ספציפי לא מעלה לא מטה לא ימין או שמאל, לא אחורה וגם לא קדימה ..פשוט הרגשתי נעה ומתקדמת.
שאני מנסה לכתוב את זה זה נראה לי קצת מוזר, גם כשחשתי את זה, זה היה מוזר כאילו התנועה היתה שונה, אם אנסה למצוא את התיאור הכי קרוב שיכול לתאר מעט, הייתי בוחרת בכיווץ והתרחבות וגם זה לא ממש מדוייק לכן אניח לזה. זה גם מה שעשיתי בפועל.
לאחר זמן מה הגעתי למקום בו לא הרגשתי את הגוף שלי, אבל כן הרגשתי את הנוכחות שלי. הגעתי למקום שנראה כמו מים אבל לא הרגיש כמו מים הוא הרגיש כמו עננים באופן כלשהו (לא שיש לי מושג איך עננים מרגישים אבל זה הדימוי שקפץ לי אז שיהיה עננים..
אתאר קצת את המקום אליו הגעתי, חשתי שיש נוכחות בסביבה שלי, לא ראיתי אותה עם העיניים חשתי אותה, דומה מעט לאיך שאני מרגישה אנרגיה בזמן שאני מתקשרת.
ככל ששקעתי למצב זה הרגשי שהנוכחות סביבי הולכת וגדלה.
מה זה המקום הזה שאלתי עם הלב שלי, קצת דומה לאופן בו אני מתקשרת וקולטת בתקשור.
יוניטי – אנו האחדות, המקום הכי קרוב לאור.
איננו זקוקים לגוף, התנסות שאנו עוסקים בה היא קיום, קצת היה לי קשה לקלוט אבל התחושה שם היתה של נוכחות מאוחדת למרות שלא היתה שם נוכחות פיזית. אני זוכרת שנגעתי בגוף שלי מידי פעם לבדוק שהוא קיים כי בנקודות מסויימות לא הרגשתי אותו מה שמעט הפחיד אותי.
הייתי שם עוד זמן מה עד שהרגשתי את המבנה שמאפשר תנועה וחזרתי דרך אותה דלת ממנה יצאתי למסע הזה.
במסעות מהסוג הזה אני מבקשת תמיד ליווי של ההדרכה שלי. ככה אני מרגישה בטוחה יותר לשחרר לגמרי ולעוף ולצלול למעמקים ולגבהים.
עכשיו שאני מעלה את החוויות האלו על הכתב אני מעט מתוסכלת מול הקושי לתרגם חוויות ויזואליות ותחושתיות למילים, אבל לגמרי שמחה על היכולת שלי לקלוט ולשהות בהם.
אז אלו הן החוויות שחזרתי מהתרגיל הזה.
