שיעור בתקשור - העור
השאלה הפעם היתה ספציפית על נקודות חן ושומות הנוצרות עם הזמן: מה גורם לכך? מה כדאי ללמוד מזה?
שאלה זאת עלתה כחלק מתרגול בקבוצת תקשור בה אני משתתפת.
תקשור עם הגוף הוא אחד הדברים המאוד מהנים ומרתקים מבחינתי.
בדרך כלל כדי לתקשר עם אברי הגוף או חלקים ממנו אני נכנסת פנימה לתוך המרחב הגופני ומתבוננת. הפעם כשעצמתי את עיניי ראיתי את עצמי מתרחקת. כששאלתי בתוכי למה אני מתרחקת התשובה שעלתה היא כדי לראות את התמונה הגדולה יותר.
עור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף הוא עוטף ואורז את כל הגוף הפיזי הוא עשוי משכבות ורבדים ומשתתף בתהליך הנשימה והפעימה של הגוף.
נקודות חן ושומות הנוצרות על הגוף מספרות על חוויות אשר השאירו סימן הן מספרות על נגיעות החיים בגלגול זה וגם בגלגולים קודמים. מאין סימני דרך.
כל נקודת חן מספרת סיפור, מאחורי כל נקודה חן או שומה חוויה של חיים.
עצרתי לרגע והתמקדתי בנקודת חן שיש לי בדיוק בחיבור בין האמה לזרוע להקשיב לסיפור שהיא מספרת.
היא מספרת על אותו הרגע בו נוצרה אמונה שיצרה אצלי את הדפוס האומר לתת ולתת גם אם זה על חשבון הנתינה לעצמי, נקודת חן זו היא תזכורת וסימן על גופי כדי לסמן לי זאת.
הייתי קצת המומה, לא כי אני לא מכירה את הדפוס הזה שלי אלא מכך שהגוף שלי מראה ומסמן לי ועד אותו רגע לא שמתי לב (נכון שראיתי את נקודת החן הזו אלפי פעמים אבל רק היום הבנתי מה היא מסמנת).
תודה על השאלה לתקשור הזו שפתחה בפניי עולם שלם של התבוננות על סימני הדרך שעל גופי.