המצבים בהם אנו חושבים/אומרים "אין לי זמן", גם אם זה אינו בהכרח כך. מדוע אנו עושים זאת, מה מניע את זה.
שאלה זאת עלתה כחלק מתרגול תקשור, בקבוצה שאני משתתפת בה.
התחברתי לרוחות האהבה איתם אני מתקשרת ושאלתי על נושא, האין לי זמן.
והנה התשובה שקיבלתי:
אין לי זמן אומר , אני לא זמין לעצמי, אני לא בהקשבה למה שזקוק בתוכי להקשבה,
אין בי פניות עבור עצמי.
מה שמניע את זה הוא הפחד מכאב.
ולפעמים האין לי זמן הוא רצון להיסחף בזרם של החיים מבלי באמת לחיות ולהרגיש אותם.
זמן הוא תנועה מעגלית, זמן הוא חוויה, זמן הוא לא קו ישר.
התבוננו לדוגמא ברגשות - רגש אינו תלוי בציר זמן, חוויות רגשיות מהעבר מגלגול זה או מגלגולים קודמים נחווים בכאן ועכשיו, רגשות ודמיונות עתידיים נחווים בכאן ועכשיו.
רגש אינו תלוי בצירי הזמן מחשבה כן והיא זאת גם שקבעה את צירי הזמן כאמצעי עזר להתנהלות האנושית.
זמן הוא תחושה – בזמן שינה למשל, תחושת הזמן נעלמת לגמרי לעיתים את נרדמת לכמה דקות וחשה כאילו ישנת שנתיים ולעיתים את ישנה לילה שלם וחשה שהשניה נרדמת והנה התעוררת.
זמן הוא סוג של גבול הוא רצון למסגרת המנסה לתפוס את האין סופיות של הקיום האינסופי.
זמן הוא מעגל של אנרגיה המסתובב סביב הכאן ועכשיו.