התחושה של "לבד פנימי" היא תופעה נפוצה, גם בקרב אנשים שמוקפים באהבה ותמיכה.
בדידות פנימית ואכילה רגשית קשורים זה בזה באופן מורכב.
כאשר אנו חווים בדידות פנימית, אנו עשויים לפנות לאוכל כדי למלא את החלל הרגשי שנוצר. אכילה רגשית יכולה להוות מנגנון התמודדות זמני עם רגשות שליליים, אך בטווח הארוך היא עלולה להחמיר את תחושת הבדידות.
בדידות פנימית היא טריגר מאוד חזק לאכילה רגשית וכמו כן יוצרת מעגל קסמים. אכילה רגשית מספקת הקלה זמנית, אך היא אינה פותרת את הבדידות הפנימית. מה גם שלאחר אכילה רגשית, אנו עלולים לחוות רגשות אשמה ובושה, המחמירים את תחושת הבדידות.
אספר שבחיי האישיים אני לא באמת לבד. יש לי בעל מקסים ושתי ילדים, יש לי משפחה מורחבת גדולה ואוהבת, יש לי מטופלים וחברים, אבל יחד עם זאת תוך כדי המסע הזה שלי עם האכילה הרגשית אני פתאום מזהה שיש לי תחושה של לבד פנימי.
ככל שאני מעמיקה בזה אני מבינה שיש לי צורך לחזק את הקשר שלי איתי. מן תחושה פנימית שהאני הפנימית מבקשת לגדול ולתפוס יותר מרחב וכאשר זה יקרה, תחושת הלבד תלך ותפחת ..
הבדל בין בדידות חיצונית לפנימית -
בדידות חיצונית היא חוסר בקשרים חברתיים, בעוד שבדידות פנימית היא חוסר בקשר עם עצמך.
החשיבות של קשר עם עצמנו -
כאשר אנו מפתחים קשר חזק עם עצמנו, אנו מרגישים שלמים ובטוחים יותר, לומדים להקשיב לצרכים שלנו, להעריך את עצמנו ולטפל בעצמנו באהבה.
מרחב פנימי -
ככל שנקצה יותר זמן לעצמנו בפעילויות משמחות בטיפוח תחביבים וכישרונות כך האני הפנימי יתפוס יותר מרחב.
הפחתת תחושת הלבד -
כאשר אנו מפתחים קשר חזק עם עצמנו, אנו פחות תלויים באחרים כדי למלא את הצרכים הרגשיים שלנו.
זה לא אומר שאנחנו לא צריכים קשרים עם אחרים, אלא שאנו מגיעים אליהם ממקום שלם יותר.
המשכתי לחקור עוד על בדידות פנימית ושאלתי את עצמי שאלות חשובות ועמוקות:
שאלה - מה זה אומר בדידות פנימית ?
תשובה - אצלי באופן אישי זה מתבטא בתחושה של נתק והעדר דו שיח בין החלק הפנימי לחיצוני.
שאלה - מה יכול לעזור לאותו קול פנימי לצאת ולהשמיע את עצמו ?
תשובה - שיתוף בדיבור או שיתוף בכתיבה או טיפול היא דרך טובה להשמיע את קולו של החלק הפנימי הזה.
שאלה - מהם מקורות הבדידות הפנימית ?
תשובה - חוויות ילדות ש"נשארות סגורות" תורמות לבדידות הפנימית. זהו האופן שבו חוויות לא מעובדות יכולות להשפיע על חיינו כמבוגרים.
דפוסים והרגלים כמו "לא לדבר" ו"לסתום את הפה עם אוכל" הם דרכים להימנע מהתמודדות עם רגשות, ובכך הם משמרים את הבדידות.
חוסר חיבור לאני הפנימי, במיוחד לילד/ה הפנימי/ת, יוצר תחושה של בדידות כפולה. את/ה מרגיש/ה בודד/ה בפנים, והאני הפנימי שלך מרגיש בודד/ה גם כן.
שאלה - מהם הסימנים המעידים על בדידות פנימית ?
תשובה - אכילה רגשית, תלות באחרים, חוסר ביטחון, וחוסר באהבה עצמית וערך עצמי הם סימנים ברורים לבדידות פנימית. הם מעידים על כך שהצרכים הרגשיים לא מקבלים מענה, ושהאני הפנימי זקוק לתשומת לב.
שאלה - אלו דפוסים והרגלים תורמים לבדידות פנימית ?
תשובה - אכילה כמענה לרגשות היא דפוס שמשמר את הבדידות, מכיוון שהוא מונע מלהתמודד עם הרגשות בצורה ישירה.
אי נתינת מענה לצרכים רגשיים כמו הצורך להיות משמעותיים, אהובים.
המשכתי לחקור בתוכי והבנתי שאחת הדרכים לעזור לעצמי בנושא זה הוא לחזק את הקשר עם "האני הפנימי" זה כמו לטפח את הליבה הפנימית, את המקום שממנו נובעת תחושת הביטחון והערך העצמי.
הנה כמה רעיונות לחיזוק הקשר עם "האני הפנימי":
הנה סרטון קצר על הנושא, לכניסה לחצו כאן
