רוצה לשתף (לאחר אישור של המתייעצת) בקטע מתוך פגישת תקשור שעשיתי הבוקר
אני לא מאמינה לאף אחד, אני כזאת ספקנית היא אומרת על עצמה.
היא הגיעה אליי לתקשור עם המון שאלות על המון אנשים ..
ולכולם מכנה משותף אחד, חוסר אמון
היא רצתה תשובות שירגיעו אותה כדי שתרגיש ביטחון.
היא הכינה את כל השאלות על דף מסודר, מספרה אותם וסידרה לפי סדר חשיבות (היא הראתה לי את הדף).
לאחר מכן היא שאלה אותי כמה זמן אני מתקשרת והאם אני נותנת תשובות מדוייקות והאם אני מקצועית ואיך אני יודעת שאני מתקשרת.
מבול של שאלות..
הקשבתי ולא הפרעתי לה נתתי לכל השאלות שלה לצאת ולעמוד בינינו.
עניתי לה שכן אני מקצועית ובנוסף שאלתי אם היא חוששת ואם תרצה שנשוחח מעט לפני.
תשובתה היתה: לא, אין צורך, אני יודעת מה זה תקשור.
טוב אמרתי בחוץ.
ובתוכי אמרתי שרון תרפי ..לקח לי חצי דקה להשקיט את עצמי.
התחברתי כדי לקבל תשובות עבורה.
עבור כמעט כל השאלות שהיו לה התקבלה אותה תשובה בסגנונות שונים של אנו ניתן פוטנציאל אחד מיני רבים שיתכנו לגבי השאלה שנשאלה.
לרגע חשבתי שההדרכה שלי הלכה לטייל ושמה הקלטה בלופ.
לאחר מכן הם התייחסו לפחד (לשמחתי) ולמבול של שאלות הנובעות ממנו
קיים פחד גדול בתוכך המבקש התייחסות, הוא לרוב בא לידי ביטוי באמצעות "מתקפת" שאלות.
בשלב הראשון אנו מעודדים אותך לדבר על הפחד, ללמוד לבטא אותו כלפי חוץ אך יותר מכך כלפי פנים.
כאשר מבול השאלות מתחיל כשלב ראשון רק שימי לב לכך, בהמשך עצרי לרגע ותשאלי מה מפחיד אותי כעת.
דיברת על כך שאת ספקנית ולא מאמינה לאף אחד, כאן אנו נציע לך להשתמש בכך לטובתך.
הטילי ספק בפחד יש לנו תחושה שאת מאמינה לו יתר על המידה.
כשסיימתי את התקשור ודיברתי איתה על מה שעלה בתקשור היא הסתכלה עליי ואמרה: לא לזה ציפיתי חשבתי שתתני לי תשובות אחרות.
ואיך את מרגישה עם זה שאלתי אותה ?
היא ענתה במבול של שאלות נוספות.
בשנייה הראשונה קפצה אצלי הביקורת העצמית שאמרה שאני לא מספיק טובה ואת מבול ההתנצלות שלי הצלחתי לעצור בשניה האחרונה, תוך כדי שהרגעתי את עצמי, הכל בסדר העברת את המסר כפי שהתקבל ומכאן זה כבר שלה.
לאחר מספר ימים היא התקשרה ואמרה:
רק כעת אני מתחילה להבין את הקשר.
כן אמרתי לפעמים לוקח קצת זמן עד שהדברים מתיישבים במיוחד שמצפים לדבר אחד ומקבלים משהו קצת אחר.