שם וכאן

שם וכאן

הרבה פעמים קשה לי לעזוב או לסיים דבר מה שאני מרגישה שלא מתאים לי או מכביד עליי או מעמיס.

כשחשבתי על זה הדבר הראשון שעלה בתוכי היה הפחד לפספס דבר מה.

לפני כמה ימים נכנסתי עם העניין הזה למדיטציית הבוקר שלי כדי לשוחח על כך עם ההדרכה שלי.

הנה כמה שורות מתקשור זה:

הקושי לוותר בהחלט קשור בתחושת פספוס.

בכל פעם שאת חושבת ומספרת לעצמך שאת מפספסת משהו שם.

מה שקורה באמת זה שאת מפספסת את הכאן.

כאשר האנרגיה שלך הולכת לשם את לא כאן , וכאשר את לא כאן את "מפספסת" את ההזדמנויות הרבות הגלומות בכאן וברגע הזה.

ואז הוסיפו ואמרו, אך גם זה איננו פספוס, זוהי בחירה.

האם את בוחרת למלא את הכאן , בכאן או בשם.

כשיצאתי מהתקשור חזרתי לכאן ובדקתי מה יש לי בכאן ומה אני באמת רוצה. כעת יכולתי להקשיב לתחושות של הכובד והעומס שהיו סממנים שלא קיבלו התייחסות מתוך הפחד לפספס.

כך היה לי קל יותר להבין למה אני זקוקה ומה נכון לי כעת.

משם הרפתי עם הקלה משמעותית.