ממה עלינו להיפרד כדי להיות יותר חופשיים

ממה עלינו להיפרד כדי להיות יותר חופשיים?

שאלה זאת עלתה כחלק מתרגול בקבוצת תקשור שאני משתתפת בה. 

את תרגול זה עשיתי בחלקים היות ונושא זה מאתגר ולא פשוט עבורי.

נסעתי בדמיוני למדבר ישבתי למרגלותיו של הר סיני וביקשתי לדבר עם משה רבנו (פסח יציאת מצרים וזה) ..אגב השמועה שהוא פנוי לא נכונה, הוא בדיוק יצא לסיבוב הופעות קורע בים סוף.

עליתי על כנפי הדמיון והמשכתי הלאה.

כנפי הדמיון היא ציפור ענקית וצבעונית המופיעה עבורי תמיד בתזמונים מדויקים.

עפתי שעה קלה מעל נופים מרהיבים, מידי פעם ירדה כנפי הדמיון קרוב למים ממש יכולתי לגעת בהם עם כפות רגליי ..

לא כל כך הבנתי מה הקשר בין החוויה לבין השאלה ששאלתי, בכל זאת זרמתי.

שאלתי מה הקשר וזאת התשובה שקיבלתי:

הגוף הפיזי מייצר מסגרת לנפש ולרוח, הנכם מזוהים עם המסגרת הזאת. מדיטציה ודמיון מאפשרים מעט להשתחרר. במצב של דמיון הנכם מזוהים יותר עם האנרגיה ופחות עם הגוף.

נסו לטוס על כנפי הדמיון , חפשו דרכים לא שגרתיות לחשוב או לעשות דברים, עשו מידי פעם משהו חדש ולא מוכר ולא רגיל.

המשכתי עוד זמן מה לעוף על כנפי הדמיון אשר לקחו אותי עוד ועוד פנימה אל תוך עצמי.

לאחרונה חווה התקפי פחד והחרדה שמלווים אותי באחד מהם ראיתי את עצמי בתוך כלא, קר חשוך, נעים לא היה שם, התקרבתי קצת ראיתי שהדלת פתוחה התקרבתי עוד קצת ראיתי שיש לי מפתח על הצוואר כזה של פעם שקשור בחוט. שאלתי אותי למה את יושבת כאן בואי הדלת פתוחה ..אני רגילה אני אומרת. בואי אני אומרת בקצב שלך צעד צעד אני כאן.

נכנסתי למדיטציה עמוקה כדי לשוחח עם רוחות האהבה שמלוות אותי.

הביני הם אמרו שערי הכלא הפנימי מתחילים להיפתח, זה תהליך זה מסע של צעד קדימה צעד אחורה דילוג קדימה 4 דילוגים לאחור. היציאה מאותו כלא כיוונו אינו החוצה אלא פנימה, האור אינו בחוץ כי אם בפנים ..המסע ההתרחבות היא פנימה.

בואי צאי פנימה כך הם אמרו.