לפני כמה ימים בפגישה טיפול אני והמטפל שלי דיברנו קצת על אלוהים ועל מערכת היחסים של אבא שלי עם אלוהים (אבא שלי היה דור שני לניצוליי שואה) דיברנו בעיקר על הכעס שלו על אלוהים. ועל ההשפעה של כל זה עליי.
באחד ממפגשי הזום שהיו השבוע בין המנחה לאחת המשתתפות היה שיח בהקשר של אלוהים. באופן אישי זה התחבר לי מיד לחוסר במערכת היחסים שלי איתו/ה (אלוהים) כהזדהות עם מערכת היחסים של אבא שלי איתו.
ואז הוא עשה תנועה של בפנים אלוהים שבפנים.
כתגובה משהו בי זז חזק.
והמחשבות שלי התחילו לרוץ
אלוהים שבפנים
הרגשתי את הלב שלי קופץ בתוכי ..רגע, זה אומר שיש בי דמות כזאת שמעולם לא שוחחתי איתה בתוכי ..
בבוקר שהתעוררתי, הבנתי
הבנתי שהגיע הזמן
להתחבר לאלוהימה שבפנים
יש לי הרגשה שיש לה הרבה מה להגיד ..
לא יודעת מה אגלה רק יודעת שזה מרגש אותי ..מאוד !!
ממש, ממש מרגש
והתמונה - נראה לי כמו מקום נעים לפגוש את אלוהימה שבפנים.
המשך יבוא..